המתווך הכריז באוזני הלקוח: "זוהי דירה דגולה, ממש מציאה"
לפעמים אנו נמצאים בסביבת בני אדם המזיזים את עיניהם בזמן ההקשבה לדברים שלנו
מה זה אומר? ומה כדאי שנעשה בכדי למשוך אותם לדברינו?
זיהוי תזוזות העיניים בשעת ההקשבה
"זוהי דירה גדולה ומרווחת, ממש מציאה!", הכריז המתווך באוזני הלקוח המתעניין, והנה הוא מבחין שמבטו של הלקוח נע מעלה, עיניו מתמקדות בנקודה כל שהיא מעליו. 'זהו טיפוס ויזואלי!', הוא הבין. 'מה שמדבר אליו זה מראות, יופי, צורה וצבע'. מייד הוא החל לשכנע אותו, באופן המתאים. הוא תיאר לו את המטבח היפה, האמבטיה הנוצצת, הרהיטים המחוטבים הנשארים בדירה, רצפת הקרמיקה המבריקה והנוף הקסום הנשקף מהחלונות. הלקוח התלהב וקנה את הדירה.
כאשר אנו מבחינים שמבטו של בן שיחנו מתמקד למעלה, אות הוא שהוא אדם ויזואלי, המתעניין במראה, בצורה.
המורה הפרטית הביטה בתלמידתה הקטנה רחלי, עת ניסתה היא להסביר לה את חוק הכפל, והנה היא הבחינה שמבטה נע מטה. 'רחלי שייכת לטיפוסים המוחשיים', זיהתה המורה ושלפה חבילת פלסטלינה ממגירתה. היא יצרה עם רחלי נחשי פלסטלינה לשם הדגמה. התלמידה קלטה ביתר קלות את החומר.
כשמבטו של בן שיחנו נע מטה, אות הוא שהוא טיפוס מוחשי. הוא נהנה לגעת, למשש, לחוש.
יצחק הזמין את אפרים חברו לחתונת בנו. אפרים סיפר לו שהוא מאוד טרוד לאחרונה בטיפול בהוריו הקשישים עד שכמעט לא נותר לו פנאי להגיע לשמחות של ידידים. תוך כדי שיחה הבחין יצחק שמבטו של אפרים מטייל רק בגובה העיניים, ואינו מתרומם ואינו יורד. 'הוא טיפוס שמיעתי', יצחק קלט והחל לספר לו על התזמורת המפורסמת שתנגן בחתונה. ברק עלה בעיני אפרים, ויצחק הבין שהוא יעשה כל מאמץ כדי להגיע.
כשמבטו של בן שיחנו ממוקד במרכז, נבין כי הוא טיפוס שמיעתי. מה שתופס אותו אלו קולות, צלילים וכו'.
תזוזות עיניים מהירות בשעת דיבור וסיפור:
תזוזת עיניים שמאלה ולמעלה [של הדובר] - שולף מזיכרון העבר.
תזוזת עיניים ימינה למעלה – סימן לדמיון והמצאה או שעברה במחשבתו תחושת חסר שחווה [ומדמיין את מילואה].
תזוזת עיניים לכיוון ימין ולמטה – הרגשת כאב או רגש עמוק.
לכיוון שמאלה ולמטה – הוא מתחבט ומתלבט עמוקות. אין לו הכרעה בנושא.
דרך העיניים, אנו יכולים, למעשה, להיכנס למוחו של אדם ולקבוע מהיכן באה התשובה לשאלה מסוימת. האם האדם זוכר אותה, מדמיין אותה, או בונה אותה? הנה דוגמה שתוכל לנסות על עצמך. הבט בראי ושאל את עצמך, מה נתנו לך הוריך ליום ההולדת ה-11 שלך?
קיים סיכוי של 90%, שכאשר תחשוב על השאלה הזו, עיניך יביטו למעלה ושמאלה. הנה שאלה אחרת: איך היה נראה מגדל אייפל אם היה עשוי מעץ? כדי לדמיין את זה, עיניך יביטו, כנראה, למעלה וימינה.
בעקבות זאת, אפשר לצפות בתנועות העיניים של אנשים ולדעת מאין בא המידע שהם מגיעים אליו. יכול להיות לזה שימוש בכמה אופנים.
תנועות עיניים מגלות אם האדם הוא בראש וראשונה חזותי, שמיעתי, או תחושתי. אם אתם אנשי מכירות - תוכלו להשתמש במידע זה לסייע למכירה על-ידי שימוש בשפה שהאדם מעדיף.
חושבים חזותיים משתמשים בביטויים חזותיים, כמו "אני רואה!" או "זה ברור לי!".
חושבים שמיעתיים משתמשים בביטויים הקשורים לצלילים, כמו ״זה נשמע נכון!״ או ״זה מעורר צליל!״.
חושבים תחושתיים תנועתיים נוטים להשתמש במילים ובביטויים רגשיים יותר, כמו ״זה מרגיש טוב!״ או ״זה מתוח, אך אני מגיע אליו!״, "זה כבד כמו פיל!".
אם אתה חושד שמישהו משקר - תוכל לשאול אותו כמה שאלות ולצפות בעיניו, כדי לקבוע לאן הוא ניגש כדי לאחזר מידע. לאחר שקבעת מהן תנועות העיניים שלו, תוכל להתחיל לשאול שאלות על-אודות ההונאה האפשרית. אם על האדם לזכור משהו, אך הוא ניגש לשטח בו המידע נבנה - יש לך הזכות לחשוד בו.
קרוב ל־90% מהימניים משתמשים באותן תנועות עיניים. איטרים בדרך כלל הפוכים מהימניים. אולם, עליך לשאול שאלות כדי לוודא זאת. 3%־5% מנוגדים לנורמה, וזו הסיבה שעליך לשאול כדי לוודא איך כל אדם פועל.
כאשר העיניים מסתכלות למעלה ולשמאלו של האדם, הוא רואה בדמיונו דבר שהוא זוכר. למשל, בתשובה לשאלה, ״מה היה צבע דלת המטבח בבית בו גדלת?״.
כאשר העיניים מסתכלות למעלה ולימינו של האדם, הוא מדמיין משהו חדש, או רואה משהו מוכר בצורה שונה. למשל, בתשובה לשאלה, ״איך היה נראה תרנגול אילו היו לו שפתי אדם גמישות?״.
כאשר העיניים מסתכלות שמאלה, האדם זוכר קול ששמע לפני-כן. למשל, בתשובה לשאלה, ״מה הייתה מנגינת הצלצול של הטלפון הנייד שלך?״.
כאשר העיניים מסתכלות ימינה, האדם בונה קולות שלא שמע לפני-כן. למשל, בתשובה לשאלה, ״איך נשמע קול של סירונית?״.
כאשר העיניים מסתכלות למטה ולשמאלו של האדם, הוא אומר משהו לעצמו. למשל, בתשובה לשאלה, ״איפה השארתי את מפתחות מכוניתי?״.
כאשר העיניים מסתכלות למטה ולימינו של האדם, הוא מרגיש רגשות או את תחושת המגע.
זה עשוי להועיל אם תזיז בכוונה את עיניך לתנוחה הנכונה כאשר אתה שואל את עצמך שאלה. אם, למשל, אתה מסתכל למטה ושמאלה כשאתה שואל את עצמך איפה השארת את המפתחות - התשובה תגיע אליך מהר יותר.

במחקרים להבנת שפת הגוף, הגיעו החוקרים למסקנה כי לכל עמידה של גוף האדם יש משמעות, וכי כל תנועה שלו שולחת מסר - בין במודע או שלא במודע - לסובבים אותו. לא זו בלבד אלא גם – וזה היבט חשוב מאוד! - שפת הגוף נותנת חיזוקים ישירים ועקיפים לאמירות המילוליות. להתייחס למכלול השלם; למרות הניסיון שלנו לאבחן סממנים חיצוניים כדי לעמוד על נטיות ליבו של איש שיחנו, צריך לזכור, כי אלו הם - הסממנים החיצוניים – אלו הם חלק ממכלול שלם, ולכן יש לנהוג במשנה זהירות בטרם אנחנו מגבשים דעה ברורה, מה משדר לנו האיש שמולנו. כך למשל, במכלול השלם, יש להתחשב בתנאים הפיזיים שאיש שיחנו נמצא בהם. אם מולנו עומד אדם קפוץ לסתות, מחבק חיבוק חזק את גופו בזרועותיו, וצווארו מכווץ – אין זה אומר כי הוא משדר אגרסיביות ומלחמה, אלא פשוט קר לו. כלומר, שפת הגוף אינה עומדת בפני עצמה, אלא היא סבוכה בפרמטרים נוספים, כמו למשל סביבה – ואנו, הרוצים לפענח את שפת הגוף של העומד מולנו, צריכים להיות ערים לכך. הבעות הפנים ושפת הגוף; הבעות פנים הן יחסית קלות מאוד למניפולציות. ניקח דוגמה להבנת העניין דווקא מהתנהגותנו: ודאי כבר קרה לכל אחד מאיתנו שחייכנו לזה העומד מולנו, אבל מאחורי החיוך שלנו היו ביקורת, חוסר אמון או אולי נימוס – וכיוצא באלו. לעומת הבעות הפנים - שכאמור קלות לאלתורים - קשה לשלוט על תנועות הגוף, ודווקא משום כך יש באפשרותנו, ביתר קלות, לאבחן מה המסר, שהוא, הגוף, מנסה לשדר לנו, והאם החיוך על הפנים תואם למשל את הזווית שבה הגוף עומד. חשוב לציין היבט נוסף: כאשר אתה מנסה לפענח את שפת הגוף של האדם האחר, אל תסתפק רק בגישה שכלתנית גרידא. לאדם יש גם חושים אחרים, כמו חוש ריח וחוש ראייה, שהוא יכול לגייס גם אותם לטובתו, כדי לפענח את שפת הגוף של האדם הניצב מולו. כסף קטן - ומעידות גדולות; כדאי, במצב של ניסיון לפענח את שפת גופו של האחר, לשים לב גם למעידות הקטנות שלו. מעידות קטנות אלו (ואולי משמעותן מעידות גדולות) יכולות לחזק הבחנה מוסווית שהנחנו לרגע קט בתחילת המפגש או לבטל אותה. אם בן שיחנו מועד מעידה קטנה – למשל, משחק בכסף הקטן בכיסו ומשיב תשובות קצרות, סתמיות ומתחמקות, שעה שגופו במצב של עמידה רפויה - שפת הגוף שלו מעידה כי אין לו כל עניין בשיחה, דעתו שונה, או אולי הכסף הקטן שבכיסו מעניין אותו יותר ממה שאנחנו מנסים לשדר לו. יש גם כמה מחוות גופניות שהמשמעות שלהן, מן הסתם, היא נחרצת. אם מישהו מביע תמיכה בלתי מסויגת בנושא מסוים, אבל במקביל ראשו נע לאות שלילה (כאן כדאי לציין, כי הנעת הראש מימין לשמאל או מלמעלה למטה היא לא בהכרח 'כן' ו'לא' – בתרבויות מסוימות הפירוש עשוי להיות שונה), סימן שעלינו לגלות זהירות. אם מישהו אומר כי "אני מעולם לא שיקרתי!" ותוך כדי כך הוא מזיז אצבע זקורה מצד לצד - גופו משדר שני מסרים סותרים, ולכן אין להאמין לדבריו. העיניים כמראה של שפת הגוף; הרבה דובר על העיניים כמראה של שפת הגוף. הרבה ייעצו ומייעצים להביט לתוך העיניים של בן השיח ולהסיק מהן מסקנות. כך למשל, אם תוך כדי שיחה בן הזוג נועץ עיניים במשהו או במישהו מסוים, הדבר מעיד כי בן השיח מגלה עניין באותו אדם או באותו אובייקט ולא בנו. לעומת זאת, סלידה לפעמים לא רק משתקפת בעיניים, אלא גם הגוף מביע את דעתו ומתרחק ממי שאנחנו סולדים ממנו. בנושא זה, נושא העיניים, כדאי להביט בהורים ובילדים וללמוד על העיניים כמראה של שפת הגוף. לא רק שהורים שומרים על קשר עין רצוף עם הילדים מטווח קרוב, לא רק שעיניהם פעורות לרווחה כאות חיבה, לא רק שהאזור סביב העיניים גדוש בנימי אהבה ובקבלה אין-סופית – גם המרחק הפיסי ביניהם – בין ההורים לילדים - הוא מרחק המעיד על קבלה ונתינה במובן החיובי של המילים. במילים אחרות: הגוף, בלי שימוש במילים אבל עם שימוש בעיניים, מעביר את כל המסר שהוא מנסה להעביר. ולכן, שימוש מושכל בהבנת השפה הזאת, שפת הגוף, יעלה באופן דרסטי את היכולת שלך להבין את הזולת ולהתנהג בהתאם. בהצלחה רבה, אליהו עזריאל מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו''ר מכון התבוננות